יאיר ויסמין כבר לא

מאת: שי פסטרנק

זו הייתה פרידת השנה של 2020. גדולה אפילו יותר מזו של מלאניה ודונלד טראמפ. אין כלי תקשורת שלא סיקר אותה, מ"א-סינארה" ועד "בשבע". מערוץ 1 עד ערוץ 20. גם בחו"ל. אז, בפרוס 2021 עלינו לטובה, מביא לכם המגזין את סיכום סיפור האהבה הזה, שנשמע כמעט כמו מדע בדיוני, בין יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, לבין לא אחרת מאשר יסמין חדד.

השדכנית מבלפור

הכול התחיל בקלטת לוהטת שפורסמה בתחילת 2018, שהותיקים מבינינו אולי זוכרים. בהקלטה נשמעו נתניהו ג'וניור וחבריו אומרים "דברי הבל" במהלך סיבוב בין מועדוני זימה בתל אביב. בחדשות ערוץ 2, שם פורסמו הדברים לראשונה, טענו שיש בידיהם קטעים נוספים, חמורים ועסיסיים אף יותר, שאותם בחרו לצנזר. אבל בערוץ לא התאפקו, ולקראת הבחירות לכנסת שנערכו בנובמבר אותה שנה, הוציאו לאור את החלק השני של הקלטת, שכידוע גרם לחלקה הראשון להיראות כמשחק ילדים.

עבור בנימין ושרה נתניהו, זה היה להיות או לחדול. הם נעמדו יחד עם יאיר מול המצלמות והצהירו שיעשו הכול כדי שהבן יתמסד ויתחתן כדת משה וישראל, במהרה בימינו אמן. זה הציל לביבי את הבחירות, אבל מבחינת יאיר, הצרות רק החלו.

"תקשיבי, אין, מאותו רגע לא היו יותר, לא מועדונים, לא אלכוהול, כלום!" אומר למגזין רומן אברמוב, חברו הקרוב של יאיר.

"הייתי בא אליו לבלפור (מעונו הקודם של ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים. א.א.) והיינו משחקים מונופול ואוכלים ביסקוויטים. נשבע לך!"

אברמוב מספר איך שרה נתניהו ניסתה לסדר ליאיר בחורות "מהוגנות", כלשונו. בהתחלה, ניסתה שרה לשדך לו בנות של חברים של בני הזוג נתניהו.

"הבנות של חצי מהטייקונים בארץ עברו אצלה. כונפות חבל על הזמן," מתאר אברמוב בלשונו הציורית. אבל יאיר דחה את כולן.

בצר לה, פנתה אמו של יאיר למשרד שידוכים ירושלמי מוביל.

"יאיר היה מגיע עם המאבטח ויושב באיזה בית קפה במושבה הגרמנית," משחזר אברמוב. "אחרי עשר דקות הייתה מגיעה הבליינד דייט. בדרך כלל איזו דוסה, שאסור לה אפילו להחזיק ידיים. ברור שלא יצא מזה כלום."

פארק מדעי החיים

מי שהצילה את המצב הייתה ניקול ראידמן, שסיפרה לשרה על משרד שידוכים חדש שנפתח ב"פארק מדעי החיים" בכניסה לחיפה, ונקרא "ד.נ.א. שידוכים".

מדובר בסטארט אפ ישראלי, ראשון מסוגו בעולם, של שידוך בעזרת בדיקה גנטית. אני מצפינה עד לחיפה כדי לראיין את בעלי החברה, מאיר מזרחי ואמיר אשכנזי.

השניים, בשנות החמישים לחייהם, מקבלים אותי בחדר הישיבות הצנוע של החברה. החדר מקושט בדגמים ובפוסטרים שמזכירים לי את המעבדה בביולוגיה מהתיכון יותר מאשר משרד שידוכים.

"אני מגיע מתחום הגנטיקה, ואמיר מתחום המחשבים," מציג מזרחי את הרקע שלו ושל שותפו.

הרכילאית שבי לא יכולה להתאפק, ואני שואלת אותם כיצד הגיעו מגנטיקה ומחשבים לשדכנות. השניים מחליפים ביניהם מבטים, ואשכנזי נותן תשובה מתחמקת ומתחכמת:

"החלטנו להביא את החדשנות לתוך השדכנות."

"אנחנו אפילו לא פוגשים את הנאגרים (גברים ונשים שפרטיהם נמצאים במאגר הממוחשב של החברה. א.א.)," מסביר מזרחי את התהליך, "יש לנו לבורנט שיכול להגיע לכל מקום בארץ, עם רכב מעבדה נייד, והוא לוקח מהנאגרים את דגימות הדי אן איי (החומר הגנטי. א.א.), שאותן הוא מביא אלינו. כאן אנחנו נכנסים לפעולה, בטכניקה ייחודית, שבדיוק לפני שבוע קיבלנו עליה אישור כפטנט רשום במשרד הפטנטים הפדראלי של ארצות הברית. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים טכניים ולסודות מקצועיים, אומר רק שאנחנו עושים מיפוי של הגנום של הנאגר, ובעזרת אלגוריתם ממוחשב שפיתחנו, משווים אותו לגנום של שאר הנאגרים, במטרה למצוא את השידוך הכי טוב. אצלנו אין שיחות, אין תמונות, אין צ'טים, ואפילו אין טפסים עם מידע אישי. הכול גנטיקה נטו."

השניים מפרטים באוזניי את יתרונות השידוך הגנטי. מלבד העובדה המובנת מאליה, שבכך מורידים כמעט לאפס את הסיכון למחלות גנטיות אצל הצאצאים העתידיים של הזוג, זו גם הדרך לתת לכל אחד מהם את "אשת החלומות" או "גבר החלומות" שלהם.

"במשרד שידוכים מהסוג הישן," אומר אשכנזי, "היה מצב שבחור, נגיד, רוצה בחורה בלונדינית, והיו משדכים לו בלונדינית מחומצנת. או, נגיד, בחורה רוצה בחור עם עיניים ירוקות, ומקבלת מישהו עם עיניים חומות ועדשות מגע בצבע ירוק. אצלנו אין מקרים כאלה. הגנים לא משקרים."

"אבל השוס האמיתי, הלב של העניין," מתערב מזרחי, "זו קבוצת גנים שאני גיליתי, שמעורבת בהתאהבות ובחירת בן או בת זוג. וגם בנטייה המינית, אגב. האלגוריתם הממוחשב שאמיר פיתח מאפשר לנו למצוא מבין אלפי נאגרים, את הזוג שההתאמה ההתאהבותית ביניהם תהיה מושלמת."

אני מופתעת, וקצת מאוכזבת, ושואלת איפה כאן המקום של הרומנטיקה, של רקע דומה, או תחומי עניין משותפים.

"שטויות," קובע מזרחי בפסקנות, "הכול עניין של גנטיקה ותו לא. יכול להיות שאהבת חייו של אמיר, נניח, היא מלצרית בקאראקאס, ונצואלה, רק שהוא עדיין לא יודע את זה. אבל אני יודע את זה, אם שניהם נמצאים במאגר…"

"מדובר בקבוצת גנים שנקראתL.O.V.E.  ונמצאת על הזרוע הקצרה של כרומוזום 17," ממהר אשכנזי לקטוע את דברי שותפו, ושניהם פורצים בצחוק.

"כמובן שאנחנו לא מגלים בתקשורת על איזה כרומוזום מדובר. אנחנו לא אידיוטים," מצטדק מזרחי.

למרות שאני בוגרת מגמה ביולוגית, זה נשמע לי קצת כמו מדע בדיוני, שלא לומר שרלטנות, ואני שואלת את בעלי ד.נ.א. שידוכים על אחוזי ההצלחה שלהם.

"שאלה מצוינת," עונה מזרחי ומחייך, "בתחום השידוכים, אחוזי ההצלחה מוגדרים, על פי חוק שנכנס לתוקף לאחרונה, כאחוז מבין הלקוחות שמגיעים לחופה וקידושין בתוך שנה. בתנאי, כמובן, שמצאו את בן או בת הזוג דרך אותו משרד שידוכים. כל משרד הפועל ברישיון חייב לפרסם מדי חודש את אחוזי ההצלחה שלו. הממוצע הארצי עומד כיום על קצת יותר מחמישה אחוזים. אצלנו בד.נ.א. שידוכים – כמעט חמישים אחוזים!"

אכן נתון מדהים, אך הוא מוסבר לא רק על ידי הטכנולוגיה המתקדמת של משרד השידוכים החיפאי הזה, אלא גם על ידי מודל עסקי ייחודי. מסתבר שמזרחי ואשכנזי מבטיחים, לכל זוג שיתחתן בתוך שנה מהשידוך, השתתפות בהוצאות החתונה, עד לתקרה של מאה אלף שקל. התמריץ של חתונה על חשבון השדכן בוודאי משחק תפקיד בהחלטה של הזוג להתחתן. לא זו בלבד, אלא שכתנאי לקבלת המימון, נדרש הזוג לאפשר בחתונה נוכחות של אשת יחסי הציבור של ד.נ.א. שידוכים, חלי רהב, ושל מספר בלתי מוגבל של עיתונאים וצלמים. החשיפה התקשורתית הזו היא שאפשרה למשרד הקטן הזה לצמוח במהירות שיא, ובעיקר, להרחיב את המאגר שלו, שבלעדיו לא ייתכנו השידוכים. אולי התקשורת זו לא בעיה עבור ריקי כהן מחדרה, אבל עבור יאיר ויסמין דווקא כן, כפי שנראה בהמשך.

החברה גובה, אגב, שמונים אלף שקלים מכל מי שנכנס למאגר, ללא קשר לתוצאות הסופיות, בטענה שהעיבוד המעבדתי של החומר הגנטי הוא תהליך יקר. זהו סכום שהופך את ד.נ.א. שידוכים למשרד יוקרתי, המשרת לקוחות אמידים במיוחד.

כוסית לאללה

בסוף 2019 התוודעה המדינה ליסמין חדד, כיום כוכבת ריאליטי מוכרת, אבל אז ידועה רק כחברתו הצמודה והמסתורית של בנו של ראש הממשלה. זה התחיל עם צילומי פפאראצי בכניסה למסיבה בווילה פרטית בסביון, אבל עד מהרה נראו בני הזוג יחד בכל האירועים שאליהם הגיע נתניהו הצעיר, לרבות אירועים רשמיים. שרה נתניהו נתנה ליאיר קצת יותר חבל, או שאולי הוא תפס יותר ביטחון, ואת משחקי המונופול עם החברים במעון החליפו יציאות לבילוי עם הצמודה. רומן אברמוב ובת זוגו נלי היו שותפים לכמה מערבי הבילוי הללו, והוא משחזר: "יסמין ויאיר לא היו עוזבים זה את זה אפילו לרגע. אם יסמין הייתה הולכת לשירותים, יאיר היה מחכה לה ליד הדלת. תמיד החזיקו ידיים או הלכו מחובקים. ראו שהם מאוהבים חבל על הזמן. זה היה כמעט מפחיד – המבטים המצועפים האלה שהם שלחו זה לזה."

ולא רק יאיר הופנט על ידי מבטה של יסמין – המדינה כולה שתתה בצמא כל תמונה, סרטון או פיסת מידע על העלמה המסתורית בעלת עיני השקד התכולות, השיער השאטני הגולש, והגזרה החטובה. במדור הרכילות של "ישראל היום" אפילו ציטטו פיזיולוג מומחה, שהעריך על פי תמונותיה בלבד שגובהה של יסמין 160 סנטימטר ומשקלה 58 קילוגרם.

"היא לא דיברה הרבה," מספר אברמוב, "אולי פה ושם זורקת ליאיר איזו מילת חיבה. מה שנקרא, הבינה שהכי טוב זה להיות יפה ולשתוק. תמיד הגיעה מאופרת ולבושה טיפ-טופ. כולנו אמרנו עליה שהיא כוסית לאללה."

בחירת המילים הללו, אם יורשה לי לומר, ובייחוד הסיפא של צמד המילים, התבררו בהמשך כמשמעותיים ולא מקריים.

בת הכפר

מחיפה אני מצפינה עוד, ומגיעה לכפר יאסיף, שם אני פוגשת את הוריה של יסמין, אליאס ובאדרה חדד. למרבה הפלא, זהו ראיון ראשון שלהם לכלי תקשורת ישראלי, למרות שכבר רואיינו על ידי כתבים מכל העולם. ניכר שהם רוצים מאד לומר לציבור הישראלי את אשר על ליבם.

אליאס (54) מנהל מפעל משפחתי מצליח לעבודות מתכת הממוקם בפאתי הכפר. באדרה (52) היא עקרת בית. הזוג מתגורר בבית נאה ורחב ידיים, עם שלושה מבניהם, אחיה של יסמין, הלומדים בתיכון. אח נוסף, מבוגר יותר, מתגורר עם אשתו בבית סמוך.

"יסמין היא הבת היחידה במשפחה. ילדה שתמיד אהבנו ופינקנו ותמיד נתנו לה מה שהיא רוצה," עונה אליאס, כשאני מבקשת ממנו לתאר את יסמין.

היא למדה עבודה סוציאלית לתואר ראשון ושני, והחלה לעבוד במועצה המקומית בכפר מנדא, שם גם שכרה דירה. לאחרונה התפטרה באופן רשמי מעבודתה, שאותה לא הצליחה לשלב עם חיי הזוהר הנוכחיים שלה. אני מחליטה להיות קצת חוצפנית, ושואלת מדוע בחורה נאה ומשכילה כמו יסמין צריכה משרד שידוכים כדי למצוא חתן. באדרה היא זו שבוחרת לענות הפעם:

"נאה, זה טוב, בטוח… משכילה, זה לא תמיד טוב. גם זה שהיא גרה לבד בכפר מנדא, ולא עם ההורים בכפר יאסיף. יש בחורים שלא אוהבים את זה. ויש גם כן את העניין עם הדת."

כאן מתכוונת באדרה לעובדה, הידועה בוודאי לחלק מהקוראים, שיסמין היא בת לאב נוצרי ואם מוסלמית, מה שהופך אותה עצמה לחסרת דת. אני שואלת איך יסמין מגדירה את עצמה.

"לא מוסלמית ולא נוצרייה," אומר אליאס, "היא, אין לה דת. אבל יש לה לאום. לאום ערבי. זה גם מה שכתוב בתעודת הזהות." "פלסטיני," ממהרת באדרה להוסיף.

כעת, כבר אי אפשר לעצור את שטף דיבורה של באדרה, והיא ממשיכה מבלי שאצטרך לשאול:

"שרה וביבי היו אצלנו. כמעט מהתחלה אחרי שמשרד השידוכים הזה בחיפה חיבר את יסמין עם יאיר. הם ידעו הרבה לפני כל המדינה שיסמין בעצם ערבייה. שלחו אפילו אנשי שב"כ לחקור אותנו. שאלו את שכנים של יסמין בכפר מנדא. ביררו הכול עליה. ואז באה שרה עם ביבי. קיבלנו אותם יפה. ישבנו איתם עם כוס קפה בסלון כמו שאנחנו יושבים איתך, ושרה ישר אומרת 'ברור לכם שיסמין תצטרך להתגייר.' ככה, לא שואלת. אומרת! מיד עניתי לה – 'לא, מה פתאום!' ואז היא התחילה לצעוק, וביבי ניסה להרגיע, ואחרי כמה דקות הם נכנסו עם המאבטחים למכונית, ומאז לא ראינו אותם. יאיר עוד לא ביקר פה בכלל. אבל יסמין אוהבת אותו. באמת שאוהבת. אהבה ממבט ראשון!" באדרה עוצרת לרגע את שטף דיבורה כדי ללגום מים ולהירגע, ובעלה ממשיך:

"אנחנו, אין לנו בעיה שהבת שלנו תתחתן עם יהודי. אני הרי התחתנתי עם מוסלמית למרות שאני נוצרי. אני לא אגיד שהיה לנו קל, אבל עשינו מה שרצינו ואנחנו חיים יחד באהבה ובכיף עד היום. אבל אין סיבה שיסמין תשנה את הלאום שלה רק בגלל שההורים של החתן רוצים. אם היא רוצה להתגייר אז שיהיה לה לבריאות. או אם יאיר רוצה להפסיק להיות יהודי אז שיעשה מה שהוא רוצה. אבל זה צריך לבוא מהם! לא מההורים של הכלה ולא מההורים של החתן."

חתונת השנה

אף קורא לא ייפול מהכיסא אם נספר שיאיר ויסמין התחתנו. ולא, יסמין כידוע לא התגיירה. זה היה בפריים טיים בכל הערוצים בעולם, מאל ג'זירה, דרך בי.בי.סי. ועד ערוץ 10. ישראל הייתה על המפה. גם קפריסין, שם נערכה החתונה, באוגוסט 2020.

בני הזוג נראו מאושרים. כך גם הורי הכלה. הורי החתן נראו, איך לומר? חמוצים משהו. כל המימון, כך לחשה לי ציפור קטנה, הגיע מחברת ד.נ.א. שידוכים. בחתונה, שנערכה בחצר בית העירייה בפאפוס, על ידי ראש העיר, נכחו יותר עיתונאים מאשר מוזמנים. ובכל זאת, החתונה הצנועה הזו זכתה לכותרת "חתונת השנה" במגזין טיים שיצא לפני שבוע. "סינדרלה מכפר יאסיף", "רומיאו ויוליה מישראל", "השלום מתחיל בתוכי", "האהבה אצלי בגנים", אלה רק כמה מהכותרות שראינו בעיתוני העולם. ואז…

יום למחרת, כשרוב העיתונאים הזרים כבר היו במטוס בדרך הביתה, העניקו בני הזוג ראיון לטלוויזיה הקפריסאית, והודיעו שהם מתגרשים. יאיר אפילו קרע את תעודת הנישואין שלו לגזרים, לעיני המצלמות.

ונשאלת השאלה – למה?

נכון, שיסמין קיבלה איומים על חייה, הן מארגוני טרור אסלאמיים והן מארגונים יהודיים, והשב"כ החליט להצמיד גם לה מאבטח. נכון, שהסקרים הראו התחזקות של ש"ס, הבית היהודי, עוצמה לישראל, ומפלגת הימין החדשה מלכות יהודה, על חשבון הליכוד שהצטמק מאד. נכון, שברשתות החברתיות התפרסמו תמונות של יאיר נתניהו ובנימין נתניהו בכאפייה. נכון, שיואב אליאסי ("הצל") חיבר את השיר "ביבי ביבי יא חביבי לך תרקוד עם אחמד טיבי", שנאסר לשידור ברדיו אך זכה למאות אלפי צפיות ביוטיוב.

אבל – וכאן מדובר בחשיפה בלעדית של כותבת שורות אלה, הסיבה האמיתית לפרידה הייתה סכום עתק, של שני מיליון דולר לכל אחד מבני הזוג, ששולם להם תמורת הפרידה על ידי איש עסקים יהודי אמריקאי עשיר, שאת שמו אסור עדיין לגלות.

וכך הפכה חתונת השנה לפרידת השנה.

איפה הם היום?

זו כמובן שאלת ארבעה מיליון הדולר.

אז זהו, שהזוג לא נראה בציבור כבר כארבעה חודשים.

אבל אם תשאלו אותי, לא אתפלא אם הם שטים להם בשקט בים התיכון על איזו יאכטה, רק הם ושני המאבטחים.

מה שנקרא – ארבעה בסירה אחת.

תגובת לשכת ראש הממשלה: לא היה כלום, ולא יהיה כלום, כי אין כלום.